עמוד הבית
אודותינו
מי אנחנו?
יעדי בית הספר
צוות בית הספר
נהלי בית הספר
כותבים עלינו..
אני ילד ירוק
חזון בית הספר
אני ילד ירוק
תרבות חברה וקהילה
סל תרבות וטיולים
מפתח הלב גם במשפחה
ועד הורים מוסדי
ועדת קהילה- מאגר פעילויות
מנהלה
טפסים
לוח צלצולים
לוח חופשות התשע"ח
רשימת ספרי לימוד וציוד לשנה"ל תשע"ח
יצירת קשר תשע"ח
צור קשר
לחץ כאן כדי להתחבר למערכת




מרחבי כיתות
מרחבי למידה
פורומים
משולחן היועצת
דבר היועצת
למי פונים?
אגרת להורים לקראת יציאה לחופשה בטוחה
שמירה על גופי - כללים שחשוב לזכור
מכתב להורים לקראת התעודות
מאמרים
ספרייה
גלישה בטוחה
גלישה בטוחה באינטרנט- קישורים
יום האינטרנט הבטוח
גלישה בטוחה גם בקייץ
חודשון
אגרת המנהלת לפתיחת שנת הלימודים
חודשון ספטמבר
חודשון אוקטובר
חודשון נובמבר
חודשון דצמבר
חודשון ינואר
חודשון פברואר
חודשון מרץ
חודשון אפריל
חודשון מאי
חודשון יוני

גלרית תמונות
טוען...
כל התמונות


כל הדפים

משולחן היועצת

מאמרים

חרדת בחינות


חרדת בחינות

 

חרדת בחינות הינה תופעה השגורה בקרב 20% מכלל הלומדים, בין אם מדובר בילדים, מתבגרים או בוגרים, אשר מורכבת משני גורמים: האחד, עוררות רגשית, אשר באה לידי ביטוי בחרדה, מתח וסימפטומים גופניים שמתעוררים לקראת הלמידה למבחן, בזמן ההתכוננות למבחן ובזמן המבחן עצמו; והשני – דאגנות, הכוללת מחשבות ודאגות סביב המבחן, חשש מאפשרות של כישלון וההשלכות מכך.

הסימפטומים של חרדת הבחינות באים לידי ביטוי מאחד או יותר מארבעה תחומים. האחד, גופני – ביטויים פיזיים של לחץ כגון כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורת, בחילות, הזעה ודופק מואץ. השני, התחום הקוגניטיבי – קשיים להתרכז ולהקשיב, קושי להיזכר בחומר הנלמד, קשיים בהבנה והרצה של תסריטים חוזי אסון (אני לא אצליח, אני אכשל, אצטרך לחזור על המקצוע שוב, יחשבו שאני טיפש). השלישי, התנהגות – דחיינות של למידה, הימנעות מלמידה או סיטואציות של מבחן, התפרצויות או התכנסות עצמית, תגובות קיצוניות למצבי למידה (הימנעות מוחלטת או הגזמה). והרביעי, התחום הרגשי – תופעות של אי שקט, מתח, ייאוש, אכזבה עצמית ודימוי עצמי נמוך.

כל אדם יכול לחוות במהלך לימודיו אחד או יותר מהסימפטומים, אך חרדת בחינות מאופיינת בתלות מצב של בחינה (בניגוד לחרדה כתכונה, אשר קבועה באישיות ובאה לידי ביטוי בהרבה מצבים). המצוקה המאפיינת חרדת בחינות מופיעה כבר ברגע שהאדם יודע שהוא עתיד להיבחן, וחולפת ברגע שסיטואציית המבחן מסתיימת. החרדה אינה באה לידי ביטוי רק במישור הנפשי והפיזי, אלא גם בתפקוד בזמן המבחן והביצועים.

בעוד שמבוגרים יודעים לזהות את התחושות שהם חווים ולקשרן למבחן כגורם סיבתי, ילדים מתקשים לקשר בין השניים. לכן, על ההורים והמורים להיות מודעים לתופעה וערים לסימפטומים שלה. על ההורה/מורה לזהות את החרדה והמצוקה של הילד, לשים לב לתופעות הגופניות המתעוררות בו בזמן מבחן (למשל יציאה תכופה לשירותים או לשתות, הזעה וקושי להתחיל לכתוב), כמו גם להפרעות בביצוע בזמן המבחן (כגון דילוג על משפטים ומילים, כתיבה מבולבלת, כתב יד רועד והרבה מחיקות) וזיהוי נטייה לדחות או להימנע ממבחנים ללא סיבה מוצדקת. על ההורה/מורה ליזום שיחה עם הילד ולנסות לברר מה הוא חווה בזמן מבחן, לתת עידוד, תמיכה והרגעה, ובמקרה הצורך – להפנות לעזרה מקצועית.

טיפול מקצועי אצל מומחה בתחום הוא בדרך כלל קצר מועד, ולרוב מתמקד בשילוב קוגניטיבי והתנהגותי. הטיפול כולל התמודדות פיזית עם הדופק המואץ, הכאבים והבאת הגוף לאיזון, ובנוסף התמודדות עם מחשבות על כישלון ותסריטי האימה. מטרתו של הטיפול היא לשנות את אופן החשיבה, כך שתוגבר תחושת השליטה ותפחת תחושת החרדה. המטפל מסייע לילד לקשר בין התחושות המתעוררות בו בעקבות החרדה שהוא חווה ולהחליפן ברוגע ומחשבות חיוביות באמצעות טכניקות שונות, כגון דמיון מודרך.

חשוב לפנות לעזרה ולטפל בבעיה על מנת שלא לסבול לאורך השנים, וגם כדי שהחרדה לא "תתפשט" ותשפיע על תחומים אחרים, כמו התחום הרגשי והחברתי.

 

   

ד"ר טלי גב, פסיכולוגית קלינית מתמחה ביחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, הדסה עין כרם.

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

בית הספר הירוק

מנהלת האתר כרמית משרקי

 

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר